חישוב מס נפרד לבני זוג החיים בנפרד ואינם מנהלים משק בית משותף
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה שכותרתו "חישוב מאוחד" קובע, כי "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו". "בן זוג" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה - כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". משמע שני תנאים מצטברים, בני זוג שהם נשואים וכן שהנם מנהלים משק בית משותף.
המושג "ניהול משק בית משותף", אינו מוגדר בפקודה. בהקשר לסעיף 55 לחוק הירושה נאמר בע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון פד"י מ"ג(1) 431, 438, כי "משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר צרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום כאשר כ"א מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו", ובהמשך: "משק בית משותף, אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה, אם לפנינו בני זוג החיים "חיי משפחה במשק בית משותף", אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג - -" (שם, ע' 438).
מכיוון והוראות סעיפים 65 ו- 66 לפקודה העוסקים בחישוב מאוחד ונפרד לבני זוג, משתמשים בהגדרה האמורה, הרי עולה כי בני זוג נשואים שאינם מנהלים משק בית משותף אינם בני זוג לעניין הפקודה. פועל יוצא מכך הוא שלכל אחד מבני הזוג ינוהל תיק נפרד במס הכנסה, שכן מטבע הדברים, גם לא יוכלו להגיע להסכמה מי מביניהם יהיה בן הזוג הרשום. בפסיקה נקבע כי השאלה באם מתנהל משק בית משותף, היא שאלה ראייתית ( ראה - עמ"ה 2044/98 + עמ"ה 2083/98, מנחם קיפניס נ' פקיד שומה חיפה. מיסים טז/1 (פברואר 2002) ה-15,עמ' 154 ). במידה וניתן להוכיח באופן ברור לפי מבחני הפסיקה כי לא מנוהל משק בית משותף, יערך לכל אחד מבני הזוג חישוב נפרד בתיק מס נפרד, על כל המשתמע מכך לגבי תביעת נקודות זיכוי וכיוצ"ב.
חיוב הכנסות בת הזוג (מעל גיל 60) בביטוח לאומי
גמלאית מעל גיל 60 שמגיעה לה קצבת זקנה, פטורה מביטוח לאומי בגין דמי ביטוח ילדים, ביטוח דמי אבטלה, ביטוח נכות, ביטוח סיעוד וביטוח דמי ביטוח זקנה, שארים וביטוח אימהות (לפי סעיף 351 (ב) רישא לחוק הביטוח הלאומי).
מכאן נובע, כי גמלאית כאמור חייבת בדמי ביטוח על הכנסותיה מעבודה, רק בגין ביטוח נפגעי עבודה, נפגעי תאונות וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. מכיוון וגמלאי שהוא גבר שמלאו לו 65 או אישה שמלאו לה 60 שנה, ממילא אינו מבוטח בביטוח נפגעי תאונות, הרי גמלאית שהיא עובדת שכירה תשלם דמי ביטוח רק בגין ביטוח נפגעי עבודה, ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. כן חייבת אותה גמלאית בתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימלי הקבוע בחוק (כיום 84 - ).
לגבי הכנסתה האפשרית מדיבידנד - היות ותקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי, לא חלה על גמלאי מגיל 65 בגבר ו- 60 באישה, הרי גמלאית כאמור לא תשלם דמי ביטוח כלל על כל הכנסותיה הפסיביות. הפטור לגמלאי כאמור, על ההכנסות הפסיביות, ניתן גם לגמלאי שאינו עובד כלל כשכיר או כעצמאי, וללא קשר לגובה הכנסותיו הפסיביות ביחס להכנסותיו.
מכאן שתשלום דיבידנד מהחברה תביא להפחתת החבות שלה בביטוח לאומי. מאידך, עלולה הגמלאית להינזק מאיבוד זכויות ביטוחיות בגין ביטוח נפגעי עבודה וביטוח עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד כאמור.
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה שכותרתו "חישוב מאוחד" קובע, כי "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו". "בן זוג" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה - כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". משמע שני תנאים מצטברים, בני זוג שהם נשואים וכן שהנם מנהלים משק בית משותף.
המושג "ניהול משק בית משותף", אינו מוגדר בפקודה. בהקשר לסעיף 55 לחוק הירושה נאמר בע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון פד"י מ"ג(1) 431, 438, כי "משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר צרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום כאשר כ"א מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו", ובהמשך: "משק בית משותף, אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה, אם לפנינו בני זוג החיים "חיי משפחה במשק בית משותף", אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג - -" (שם, ע' 438).
מכיוון והוראות סעיפים 65 ו- 66 לפקודה העוסקים בחישוב מאוחד ונפרד לבני זוג, משתמשים בהגדרה האמורה, הרי עולה כי בני זוג נשואים שאינם מנהלים משק בית משותף אינם בני זוג לעניין הפקודה. פועל יוצא מכך הוא שלכל אחד מבני הזוג ינוהל תיק נפרד במס הכנסה, שכן מטבע הדברים, גם לא יוכלו להגיע להסכמה מי מביניהם יהיה בן הזוג הרשום. בפסיקה נקבע כי השאלה באם מתנהל משק בית משותף, היא שאלה ראייתית ( ראה - עמ"ה 2044/98 + עמ"ה 2083/98, מנחם קיפניס נ' פקיד שומה חיפה. מיסים טז/1 (פברואר 2002) ה-15,עמ' 154 ). במידה וניתן להוכיח באופן ברור לפי מבחני הפסיקה כי לא מנוהל משק בית משותף, יערך לכל אחד מבני הזוג חישוב נפרד בתיק מס נפרד, על כל המשתמע מכך לגבי תביעת נקודות זיכוי וכיוצ"ב.
חיוב הכנסות בת הזוג (מעל גיל 60) בביטוח לאומי
גמלאית מעל גיל 60 שמגיעה לה קצבת זקנה, פטורה מביטוח לאומי בגין דמי ביטוח ילדים, ביטוח דמי אבטלה, ביטוח נכות, ביטוח סיעוד וביטוח דמי ביטוח זקנה, שארים וביטוח אימהות (לפי סעיף 351 (ב) רישא לחוק הביטוח הלאומי).
מכאן נובע, כי גמלאית כאמור חייבת בדמי ביטוח על הכנסותיה מעבודה, רק בגין ביטוח נפגעי עבודה, נפגעי תאונות וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. מכיוון וגמלאי שהוא גבר שמלאו לו 65 או אישה שמלאו לה 60 שנה, ממילא אינו מבוטח בביטוח נפגעי תאונות, הרי גמלאית שהיא עובדת שכירה תשלם דמי ביטוח רק בגין ביטוח נפגעי עבודה, ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. כן חייבת אותה גמלאית בתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימלי הקבוע בחוק (כיום 84 - ).
לגבי הכנסתה האפשרית מדיבידנד - היות ותקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי, לא חלה על גמלאי מגיל 65 בגבר ו- 60 באישה, הרי גמלאית כאמור לא תשלם דמי ביטוח כלל על כל הכנסותיה הפסיביות. הפטור לגמלאי כאמור, על ההכנסות הפסיביות, ניתן גם לגמלאי שאינו עובד כלל כשכיר או כעצמאי, וללא קשר לגובה הכנסותיו הפסיביות ביחס להכנסותיו.
מכאן שתשלום דיבידנד מהחברה תביא להפחתת החבות שלה בביטוח לאומי. מאידך, עלולה הגמלאית להינזק מאיבוד זכויות ביטוחיות בגין ביטוח נפגעי עבודה וביטוח עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד כאמור.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
רו"ח רמי אריה
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
רו"ח רמי אריה
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il